איטום מאגר מים מתוכנן אחרת מכל איטום אחר בבניין, כי המים נמצאים בתוך המבנה כל הזמן ולוחצים על הקירות והרצפה מבפנים. הבטון לבד לא מספיק. צריך בטון מתאים בעובי מתאים, חומר איטום שמתאים לסוג המאגר ולתנועות של הבטון, פרטים לתפרים ולמעברי הצנרת, ובדיקת הצפה שמתוכננת מראש. במאגר מי שתייה החומרים צריכים להתאים גם למגע עם מי שתייה. במדריך הזה נסביר אילו מאגרים יש בבניין, ממה מורכבת מערכת איטום תקינה, איפה מאגרים נכשלים, ומה לבדוק לפני היציקה ולפני שהמאגר נכנס לשימוש.
אילו מאגרי מים יש בבניין
ברוב הבניינים הגדולים יש לפחות מאגר אחד, ולעיתים קרובות שניים, ולכל אחד תפקיד אחר:
- מאגר מי שתייה: מקבל מים מרשת העירייה ומשמש לאספקה בבניין, למשל בהפסקת מים או כשצריך לשאוב מים לקומות הגבוהות.
- מאגר לספרינקלרים ולכיבוי אש: מחזיק מים למערכת כיבוי האש של הבניין, ובדרך כלל נשאר מלא.
- מאגרים נוספים: בחלק מהפרויקטים יש גם מאגרים להשקיה, למי נגר או לתהליכים, ומתקנים הנדסיים כמו בורות שאיבה ומאגרים במתקני תשתית.
מאגרים כאלה נמצאים לרוב במרתף, בקומת המסד או ליד חדר המשאבות, ולפעמים על הגג. מאגר שנמצא מתחת לפני הקרקע מושפע גם מהלחות או מהמים שבקרקע סביבו, ולכן התכנון שלו כולל גם את הצד החיצוני. על כך אפשר לקרוא במדריך הגנה ממי תהום במבנים תת-קרקעיים.
למה מאגר מים הוא מקרה מיוחד באיטום
ברוב חלקי הבניין האיטום מגן מפני מים שמגיעים מדי פעם, כמו גשם, מי שטיפה או לחות קרקע. במאגר מים המצב הפוך: המים נמצאים בפנים באופן קבוע, והאיטום עובד מולם כל הזמן. יש לזה כמה השלכות מעשיות:
- לחץ מים מבפנים. הלחץ ההידרוסטטי על הקירות והרצפה גדל עם עומק המים. כל עשרה מטרים של עמוד מים יוצרים לחץ של כאטמוספרה אחת, כך שבתחתית של מאגר עמוק הלחץ משמעותי.
- לחץ מבחוץ כשהמאגר ריק. מאגר תת-קרקעי שמרוקנים לניקוי או לתיקון עלול לקבל מים מהקרקע מבחוץ. לכן צריך לדעת מראש מאיזה צד פועל הלחץ בכל מצב, ולבחור חומר שמתאים לו (ראו איטום בצד החיובי ובצד השלילי).
- תנועות וסדקים. הבטון מתכווץ כשהוא מתייבש, מגיב לשינויי טמפרטורה ומתכופף מעט תחת משקל המים. סדקים קטנים הם חלק מהחיים של מבנה בטון, ומערכת האיטום צריכה להתמודד איתם.
- ניקוי וחיטוי. מאגר מי שתייה מנוקה ומחוטא מדי פעם, ולכן שכבת האיטום צריכה להיות חלקה, נוחה לניקוי ועמידה בחומרי הניקוי והחיטוי.
צבי טל מסביר את זה בסרטון: "בטון לא יודע לעמוד במים תמידית". גם כשיוצקים את המאגר מבטון מיוחד, הבטון זז קצת תחת העומס, בתנועה שלא רואים בעין, והוא לא גמיש מספיק כדי לשמור על אטימות לאורך שנים. לכן חומר האיטום צריך להיות מסוגל לעמוד בתנועות האלה. הנוסחה של צבי: "ניצוק אותו מבטון מיוחד, ניצוק אותו בעובי המתאים, ונגן עליו בחומר איטום מתאים".
מאגר מי שתייה ומאגר ספרינקלרים: מה ההבדל
במגדלים ובבנייני משרדים יש בדרך כלל שני מאגרים, ולכל אחד דרישות אחרות:
- מאגר לספרינקלרים: לפי צבי, הוא נדרש במגדלים מגובה מסוים ובבנייני משרדים, ולפי דרישות כבאות הוא צריך להיות מלא תמיד. כלומר, האיטום עובד תחת מים כל הזמן, בלי הפסקות.
- מאגר מי שתייה: המאגר מקבל מים מהעירייה, ומשם הם נשאבים לגג. בהפסקת מים משתמשים במאגר. לפי צבי, חומר האיטום כאן חייב אישור מיוחד של משרד הבריאות, וחומרים כאלה לא קל להשיג.
המסקנה של צבי: "יש הגנה לספרינקלרים ויש למי שתייה, וזה לא בהכרח אותו הדבר". חומר שמתאים למאגר ספרינקלרים לא בהכרח מתאים למאגר מי שתייה, וחומר יקר יותר הוא לא בהכרח החומר הנכון. בפועל, כבר בשלב התכנון כדאי לבחור חומר שיש לו האישורים הנדרשים לשימוש עם מי שתייה, ולוודא שהוא זמין. חומר מאושר שלא מגיע לאתר בזמן מוביל לעיכוב בלוח הזמנים, או ללחץ להחליף אותו בחומר אחר.
ממה מורכבת מערכת האיטום במאגר
אין פתרון אחד לכל המאגרים. התכנון מתחיל בשאלות: מה סוג המאגר, מה גודלו ועומקו, איפה הוא נמצא בבניין, והאם יש לחות או מים גם מבחוץ. אחר כך מגדירים את רכיבי המערכת:
- הבטון עצמו: תערובת, עובי ובקרת סדיקה, בתיאום עם הקונסטרוקטור. לפעמים מתכננים את המאגר כבטון אטים, שבו המבנה עצמו הוא חלק ממערכת האיטום.
- חומר האיטום: במאגרים משתמשים, בין השאר, בציפויים צמנטיים שנצמדים היטב לבטון, ולפעמים ביריעות סינתטיות מרותכות.
- הפרטים: בתפרי היציקה בין הרצפה לקירות מתכננים פרט ייעודי, למשל עוצר מים. גם כל צינור שנכנס או יוצא מהמאגר, כמו הזנה, יניקה, גלישה וניקוז, הוא חדירה שצריכה פרט אטימה משלה. בפינות בין רצפה לקיר מתכננים לרוב רולקה, כדי ששכבת האיטום לא תיסדק בזווית חדה.
השוואה כללית בין גישות איטום נפוצות במאגרים
| גישה | איך היא עובדת | מתי היא מתאימה | למה לשים לב |
|---|---|---|---|
| ציפוי צמנטי, קשיח או גמיש | ציפוי על בסיס צמנט ופולימרים, שנמרח או מותז על הבטון | מאגרים בבנייה חדשה ובשיקום, כשרוצים היצמדות טובה לבטון | הכנת השטח, עובי השכבה, אשפרה, ובמי שתייה אישור מתאים |
| יריעות סינתטיות מרותכות | יריעה רציפה עם ריתוכים שאפשר לבדוק לכל אורכם | כשרוצים שכבה עצמאית, שלא תלויה בסדקים בבטון | עיגון היריעה, פרטי החדירות והגנה מפני פגיעה מכנית |
| בטון אטים | המבנה עצמו מתוכנן לחדירות נמוכה ולבקרת סדיקה | בתכנון משותף עם הקונסטרוקטור, לרוב לצד פרטים ושכבות נוספות | תפרים, סדקים ואיכות היציקה בשטח |
הטבלה כללית. הבחירה בפועל תלויה בגודל המאגר, בעומק המים, במיקום, בסוג המים ובאישורים של המוצר הספציפי.
שלבי העבודה: מהיציקה ועד שהמאגר מתמלא
- תכנון: בחירת שיטת האיטום, פרטים לתפרים, לפינות ולכל מעבר צנרת, והגדרת בדיקת ההצפה במפרט.
- יציקה: הקפדה על איכות היציקה ועל הרכיבים שנכנסים לבטון, כמו עוצרי מים ושרוולים למעברי הצנרת. אחרי שהקירות נוצקו, קשה מאוד להוסיף אותם.
- הכנת השטח: ניקוי הבטון, תיקון קיני חצץ ופגמים, ועיבוד הפינות לפי המפרט.
- יישום האיטום: לפי הוראות היצרן, בעובי הנדרש ובתנאי הסביבה הנדרשים, כולל זמני הייבוש בין השכבות.
- בדיקה לפני כיסוי ובדיקת הצפה: נקודת עצירה לבדיקת השכבה, ואחריה בדיקת הצפה לפי המפרט.
- במאגר מי שתייה: ניקוי וחיטוי לפני שהמאגר נכנס לשימוש, לפי הדרישות.
בדיקת הצפה במאגר: לתכנן גם איך מרוקנים
לפני שהמאגר נכנס לשימוש עושים בדיקת הצפה: ממלאים אותו במים, ממתינים פרק זמן מוגדר, ובודקים שאין חדירה. התנאים של הבדיקה צריכים להיות מוגדרים במפרט, וגם הדרך שבה מרוקנים את המאגר אחריה.
צבי מספר בסרטון על מאגר צר בעומק של כשמונה מטרים, שנאטם ביריעת PVC. לקראת בדיקת ההצפה, הקבלן סתם את פתח הניקוז בתחתית בפקק שהודבק למקום. המאגר התמלא, ואז התברר שאין דרך לרוקן אותו. צבי שכר ציוד צלילה, צלל לעומק שמונה מטרים וחתך את הפקק. לקח למים שלוש שעות לרדת.
הסיפור מצחיק, אבל הלקח רציני. בדיקת הצפה מתכננים מראש: איך ממלאים, כמה זמן ממתינים, איך בודקים, ואיך מרוקנים. כל זה צריך לקרות בלי לפגוע באיטום שזה עתה נבדק.
מאגר קיים שדולף: איך מתקנים
דליפה ממאגר קיים מתגלה לפעמים כרטיבות בקיר סמוך, ככתמים או כפריחת מלחים על הצד החיצוני של הבטון, או כירידה במפלס המים בלי סיבה ברורה. לפני שמתקנים צריך לאתר את מקור הדליפה: תפר, סדק, מעבר צנרת או כשל בשכבת האיטום.
התיקון נעשה בדרך כלל מבפנים, אחרי שמרוקנים את המאגר. מתקנים סדקים ותפרים, למשל בהזרקות, מכינים את השטח ומיישמים שכבת איטום חדשה שמתאימה לסוג המאגר. אם הדליפה נמשכה זמן רב, כדאי לבדוק גם את מצב הבטון ואת ברזל הזיון. במאגר מי שתייה צריך לתכנן מראש אספקת מים חלופית לתקופת העבודה.
איפה מאגרים נכשלים בשטח
- חומר איטום שלא מתאים לסוג המאגר. למשל, חומר שלא מתאים למגע עם מי שתייה, או חומר קשיח שלא עומד בתנועות של הבטון.
- תפרי יציקה ומעברי צנרת בלי פרט מתוכנן, או צנרת שנוספה בשטח אחרי האיטום.
- בדיקת הצפה שלא הוגדרה מראש, או בדיקה שבוצעה אחרי שהאיטום כבר כוסה.
- שכבת האיטום נפגעת במהלך עבודות אחרות בתוך המאגר או סביבו.
- אין דרך נוחה לרוקן את המאגר, ולכן קשה לבדוק, לנקות ולתקן אותו לאורך השנים.
תחזוקה: מה לבדוק לאורך השנים
- בכל ניקוי של המאגר, לבדוק את שכבת האיטום: סדקים, התקלפות או אזורים פגועים.
- לבדוק מבחוץ את הקירות והתקרה הסמוכים למאגר: רטיבות, כתמים או פריחת מלחים.
- לבדוק את מעברי הצנרת, הסולמות והפתחים, שבהם יש חיבורים לבטון.
- לתעד כל תיקון, כדי שבפעם הבאה יהיה ברור מה נעשה ובאיזה חומר.
רשימת בדיקה ליזם ולמנהל הפרויקט
- האם ברור אילו מאגרים יש בפרויקט, מי שתייה, ספרינקלרים או שניהם, ומה הדרישות לכל אחד?
- האם חומר האיטום שנבחר למאגר מי השתייה מאושר לשימוש עם מי שתייה, והאם הוא זמין בזמן?
- האם הבטון, העובי ובקרת הסדיקה תואמו עם הקונסטרוקטור?
- האם יש פרטים לתפרי היציקה, לפינות ולכל מעבר צנרת?
- האם בדיקת ההצפה מוגדרת במפרט, כולל משך, אופן בדיקה ודרך ריקון?
- האם יש נקודת ריקון שמאפשרת לרוקן את המאגר לבדיקה, לניקוי ולתיקון?
- האם יש נקודות עצירה לבדיקת האיטום לפני שהוא מכוסה, במסגרת פיקוח עליון על עבודות האיטום?
בסרטונים: צבי טל על מאגרי מים
שלושה סרטונים קצרים שבהם צבי טל מסביר את העקרונות, ומספר סיפור אחד מהשטח.
שאלות נפוצות
האם בטון מיוחד מספיק כדי לאטום מאגר מים?
לא. בטון מתאים בעובי מתאים הוא הבסיס, אבל הבטון זז קצת תחת העומס ולא נשאר אטום לבדו לאורך זמן מול מים קבועים. לכן מוסיפים חומר איטום שמתאים לסוג המאגר ולתנועות האלה.
האם אפשר להשתמש באותו חומר במאגר ספרינקלרים ובמאגר מי שתייה?
לא בהכרח. במאגר מי שתייה החומר צריך להתאים למגע עם מי שתייה ולהיות מאושר לכך. חומר שמתאים למאגר ספרינקלרים לא תמיד עומד בדרישה הזו.
האם האיטום של מאגר נעשה מבפנים או מבחוץ?
במאגר, האיטום העיקרי נמצא בדרך כלל בצד של המים, כלומר מבפנים. במאגר שנמצא מתחת לפני הקרקע, ובמיוחד ליד מי תהום, צריך לחשוב גם על הצד החיצוני ועל הלחץ שיפעל כשהמאגר ריק.
מתי עושים בדיקת הצפה למאגר?
לפני שהמאגר נכנס לשימוש, ולפני שהאיטום מכוסה או נפגע בעבודות אחרות. תנאי הבדיקה ודרך הריקון צריכים להיות מוגדרים במפרט.
איפה מאגרים דולפים בדרך כלל?
בעיקר בתפרי היציקה, במעברי הצנרת ובמקומות שבהם החומר שנבחר לא התאים לתנאים במאגר.
אפשר לאטום מאגר קיים בלי לפרק אותו?
ברוב המקרים כן. מרוקנים את המאגר, מאתרים את מקור הדליפה, מתקנים סדקים ותפרים, ומיישמים שכבת איטום חדשה מבפנים. ההחלטה מתקבלת אחרי בדיקה של מצב הבטון.
מתי כדאי לשלב יועץ איטום בתכנון המאגר?
כמה שיותר מוקדם, עוד לפני היציקה, כשאפשר עדיין להשפיע על הבטון, על העובי ועל מיקום מעברי הצנרת. להרחבה: מה עושה יועץ איטום ומתי משלבים אותו.
רוצים שנבדוק את תכנון המאגר בפרויקט שלכם?
צבי טל ושות' מתכננת איטום למאגרי מים ולמבנים תת-קרקעיים, כולל מפרט, פרטי ביצוע, הגדרת בדיקת ההצפה ופיקוח עליון בשטח. שלחו לנו את תוכניות המאגר ונחזור אליכם עם התייחסות ראשונית. אפשר לפנות דרך עמוד יצירת הקשר, בטלפון 073-3735090 או במייל office@zvital.co.il.
