איטום מקלטים ומרחבים מוגנים תת-קרקעיים: מה רשויות וחברות ניהול צריכות לבדוק

המחשה: כניסה למקלט תת-קרקעי, גג בטון רטוב ופתח אוורור

בקצרה: מקלט רטוב או מוצף הוא מקלט שלא יהיה שמיש כשצריך אותו. דוח מבקר המדינה על מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות מצא רטיבות והצפה במקלטים ציבוריים ובמקלטי בתי ספר, וציטט את נתוני פיקוד העורף: בכ-1,378 מקלטים ציבוריים בישראל לא ניתן לשהות (נכון לינואר 2025). במקלט תת-קרקעי, מים בפנים הם בדרך כלל כשל באיטום, בניקוז או בחדירה דרך הבטון, ולכן מאבחנים לפני שמתקנים. רשות או חברת ניהול צריכות לדרוש אבחון, מפרט, כתב כמויות ופיקוח עליון, ולבדוק את המקלטים אחרי הגשם הראשון.

רטיבות על הקירות ועל התקרה, ומקלט מוצף שאי אפשר להשתמש בו, הם שניים מהליקויים שמבקר המדינה מצא כשבדק מקלטים ציבוריים ברשויות מקומיות. במקלט תת-קרקעי, מים בפנים הם בדרך כלל סימן לכשל באיטום המעטפת, בניקוז שמסביב או באחת החדירות דרך הבטון, ולא רק בעיית תחזוקה. צבע או טיח חדש מבפנים מסתירים את הסימנים לכמה חודשים, אבל לא עוצרים את המים. לכן לפני שמזמינים תיקון, צריך לאבחן מאיפה המים נכנסים. במדריך הזה נפרט מה לבדוק בסיור במקלט, מתי להזמין יועץ איטום, ואיך לבנות תוכנית תיקון ותחזוקה לרשות או לחברת ניהול שאחראית על הרבה מקלטים.

למי המדריך מיועד

למהנדסי רשויות מקומיות, למחלקות מבני ציבור ולגורמי החירום ברשות, למנהלי אחזקה במוסדות חינוך, ולחברות ניהול ונציגויות של בניינים שיש בהם מקלט משותף. הוא מתאים גם ליזמים ולמנהלי פרויקטים שמתכננים מקלט או מרחב מוגן תת-קרקעי במבנה חדש.

מה מצא מבקר המדינה על מצב המקלטים

הדוח המיוחד של מבקר המדינה "מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות" (כסלו התשפ"ו, דצמבר 2025; פורסם בינואר 2026) בדק חמש רשויות מקומיות ואת הפזורה הבדואית בנגב. כמה מהממצאים נוגעים ישירות לאיטום ולתחזוקה של מקלטים:

  • בבדיקה של 26 מקלטים ציבוריים באשקלון, בגבעתיים, בחולון ובגלבוע נמצאו בין היתר "רטיבות על הקירות ועל התקרה" ו"מקלט מוצף מים ולא ראוי לשימוש", לצד פתחי מילוט חסומים, היעדר חשמל, חלודה בדלתות והיעדר חיבור לתשתית המים ולמערכת הביוב.
  • גם במקלטים בבתי ספר נמצאה רטיבות, לצד מקלטים ששימשו כמחסן ויציאות חירום חסומות בציוד.
  • בשנים 2021–2023 עיריות אשקלון, גבעתיים וחולון לא ערכו ביקורות במקלטים המשותפים בבנייני המגורים בתדירות הנדרשת. לפי ההנחיות שהדוח מצטט, תדירות הביקורת של רוב רכיבי המקלט היא בין פעם ברבעון לפעם בשנה.
  • חלק מהרשויות לא פרסמו אילו מקלטים ציבוריים הם תת-קרקעיים ואילו עיליים.

הדוח ממליץ שהרשויות יקיימו פיקוח הדוק על המקלטים המשותפים בבנייני המגורים ויחייבו את הדיירים לתחזק אותם. לפי הדוח, פיקוד העורף אמון על הדרישות ההנדסיות שלפיהן מתכננים ובונים מקלטים, והוא הגורם שמפקח על הרשות המקומית בתחזוקת המקלטים הציבוריים. המדריך הזה לא עוסק בדרישות המיגון עצמן, אלא במה שקורה כשמים נכנסים למקלט.

למה רטיבות במקלט תת-קרקעי היא קודם כל שאלה של איטום

מקלט תת-קרקעי הוא קופסת בטון שקבורה באדמה. הקירות והרצפה צמודים לקרקע לחה, ולפעמים גם למי תהום. התקרה נמצאת הרבה פעמים מתחת לחצר, לגינה, לחניה או למגרש משחקים, ומים של גשם ושל השקיה עומדים עליה. כל עוד האיטום והניקוז שמסביב עובדים, המקלט נשאר יבש. כשאחד מהם נכשל, המים מוצאים את הדרך פנימה.

יש למקלט גם הרבה חדירות דרך המעטפת: צינורות אוורור וסינון, פיר יציאת החירום, צנרת מים וביוב, שרוולי חשמל ותפרי יציקה. כל אחת מהן היא נקודה שבה המים יכולים לעבור, אם לא תוכנן ובוצע סביבה פרט איטום.

ולבסוף, מקלט הוא חלל שסגור רוב השנה. בלי אוורור, לחות מצטברת, ובקיץ היא מתעבה על הקירות והתקרה הקרים. לכן לא כל רטיבות היא חדירת מים, ובשביל זה צריך אבחון. כשהמים כן חודרים, הנזק לא נעצר בכתם: הם פוגעים בחשמל, בדלתות ובמשקופים, ובמקרים קיצוניים הופכים את המקלט ללא שמיש, בדיוק כמו בממצאים של המבקר.

רשימת בדיקה לסיור במקלט

הרשימה הזו מיועדת לסיור ראשון של מהנדס הרשות, מנהל האחזקה או חברת הניהול, לפני שמזמינים קבלן. המטרה היא לאסוף מספיק מידע כדי להבין אם מדובר בחדירת מים, בדליפה מצנרת או בעיבוי.

  1. מתי מופיעים המים. אחרי גשם, אחרי השקיה, כל השנה, או רק בחודשים חמים ולחים. רטיבות שמופיעה אחרי גשם או השקיה מצביעה על חדירה מבחוץ. רטיבות קבועה שלא תלויה במזג האוויר יכולה להגיע ממי תהום או מצנרת.
  2. איפה בדיוק. תקרה, מפגש תקרה וקיר, מפגש רצפה וקיר, קו של תפר יציקה, סביב צינור או פתח אוורור, או בפיר יציאת החירום. סמנו כל נקודה על תוכנית או על שרטוט יד.
  3. מה רואים. כתמים, פריחת מלחים לבנה על הבטון, טיח או צבע מתקלפים, חלודה בדלתות ובמשקופים, מים עומדים על הרצפה.
  4. מה יש מעל ומסביב. גינה או ערוגות, טפטפות צמודות לקיר, מרזב שמתנקז ליד המקלט, ריצוף ששקע, קולטן ניקוז סתום. שינוי בפיתוח שמעל המקלט הוא חשוד מרכזי.
  5. צנרת. האם עוברים במקלט או מעליו צינורות מים או ביוב. לפני שמאשימים את האיטום, צריך לשלול דליפה מהצנרת עצמה.
  6. ניקוז ושאיבה. אם יש במקלט נקז רצפה או משאבה, האם הם פתוחים ותקינים.
  7. אוורור ועיבוי. כמה זמן המקלט היה סגור, והאם הלחות מופיעה באופן אחיד על משטחים קרים, או בנקודות מסוימות. לחות אחידה בלי כתמים מוגדרים מתאימה יותר לעיבוי.
  8. תיעוד. צילומים עם תאריך, וסיור חוזר אחרי הגשם הבא. ההשוואה בין שני הסיורים חוסכת הרבה ניחושים.
המחשה: פריחת מלחים לבנה וקילופי צבע על קיר עם סימני רטיבות
המחשה: פריחת מלחים על קיר היא אחד הסימנים שכדאי לתעד בסיור, לפני בחירת שיטת התיקון.

מתי צריך יועץ איטום ולא רק קבלן

כתם קטן ליד צינור, שמקורו ברור, אפשר לפעמים לתקן נקודתית. אבל יש מצבים שבהם תיקון בלי אבחון הוא בזבוז כסף:

  • הרטיבות חזרה אחרי תיקון קודם.
  • המקלט הוצף, או שיש בו מים עומדים אחרי גשם.
  • המים מגיעים מהתקרה, והתקרה נמצאת מתחת לחצר, לגינה או לחניה.
  • המקלט נמצא מתחת למפלס מי התהום, או בסמוך לים.
  • לרשות או לחברת הניהול יש עשרות מקלטים, וצריך לקבוע סדר עדיפויות ולצאת למכרז.

יועץ האיטום לא מבצע את העבודה. הוא מאבחן מאיפה המים נכנסים, ממליץ על שיטת התיקון, כותב מפרט וכתב כמויות שאפשר לצאת איתם למכרז, ומלווה את הביצוע. פיקוח עליון על עבודות איטום בודק שהביצוע בשטח תואם לתכנון, בשלבים שבהם שכבות האיטום נסגרות. על היקף השירות אפשר לקרוא בעמוד ייעוץ ותכנון איטום לפרויקטי בנייה ובעמוד פיקוח על עבודות איטום. לפני הפנייה ליועץ, שאלון הסיכון למרתף שלנו עוזר לסדר את השאלות ואת המידע שכדאי להכין.

תיקון מבחוץ או מבפנים: השיקולים

ההחלטה הגדולה בתיקון של מקלט תת-קרקעי היא אם אפשר להגיע לאיטום מבחוץ, מהצד שבו נמצאים המים, או שצריך לעבוד מבפנים. זו לא העדפה של קבלן אלא תוצאה של האבחון ושל מה שיש מעל המקלט.

שיקולתיקון מבחוץתיקון מבפנים
מתי אפשריכשאפשר לחשוף את התקרה או את הקירות: חצר, גינה או ריצוף מעל המקלטכשאין גישה מבחוץ: מקלט מתחת לבניין, צמוד לגבול המגרש או מתחת לכביש
מה זה כוללפירוק הפיתוח, חשיפה, תיקון או החלפה של האיטום, ניקוז, והחזרת הפיתוחהכנת שטח, טיפול בסדקים ובחדירות, ומערכת שמיועדת לעבוד בלחץ מים מהצד הנגדי
היתרוןהמים נעצרים לפני שהם מגיעים לבטוןבלי חפירה ובלי לפרק את החצר
המגבלהעלות, זמן ושיבוש בחצר או בחניההבטון עצמו נשאר לח, והשיטה לא מתאימה לכל מצב

ההבדל בין שני הצדדים מוסבר גם במילון המונחים שלנו. בהרבה מקלטים הפתרון משלב בין השניים: תיקון מבחוץ בתקרה שמתחת לחצר, וטיפול נקודתי מבפנים בחדירות ובתפרים של הקירות.

איפה זה נכשל בשטח

  • צובעים במקום לאבחן. צבע או טיח חדש מבפנים מעלימים את הכתם עד החורף הבא. המים ממשיכים להיכנס, והבטון ממשיך להירטב, עם סיכון לקורוזיה בזיון לאורך זמן.
  • מתקנים את התקרה ושוכחים את החצר. אם ההשקיה ממשיכה להציף את הערוגה שמעל המקלט, או שקולטן הניקוז סתום, גם איטום חדש יעבוד קשה מדי.
  • חדירה חדשה בלי פרט. צינור, כבל תקשורת או מערכת חדשה שעוברים דרך הקיר או התקרה, בלי פרט איטום סביבם.
  • משנים את הפיתוח בלי לבדוק. גינה חדשה, עצים או שבילים מעל המקלט, בלי לבדוק את מצב האיטום ואת הניקוז שמתחתם.
  • מקלט סגור בלי אוורור. חודשים של סגירה מייצרים לחות ועובש גם במקלט שהאיטום שלו תקין.
  • אין תיעוד. בלי תוכניות, בלי יומן תחזוקה ובלי צילומים, כל ספק מתקן נקודה אחרת, ואף אחד לא יודע מה כבר נעשה.

מי אחראי על מה

חלוקת האחריות קובעת מי מזמין את האבחון ומי משלם על התיקון. לפי דוח המבקר, המקלטים הציבוריים הם באחריות הרשות המקומית, בפיקוח פיקוד העורף, והמקלטים הפרטיים והמשותפים באחריות בעלי הנכסים והמחזיקים. בפועל, בבניין משותף התחזוקה נופלת על ועד הבית או על חברת הניהול, ותיקון איטום הוא הוצאה משמעותית. לכן כדאי לרשות ולחברת הניהול לדרוש אבחון לפני שמאשרים תקציב, ולא אחרי שהתיקון הראשון נכשל.

תוכנית עבודה לרשות או לחברת ניהול עם הרבה מקלטים

  1. מיפוי. רשימה של כל המקלטים, עם סימון אילו מהם תת-קרקעיים, מה יש מעליהם, ומה ידוע על תיקונים קודמים.
  2. סיור ראשון לפי רשימת הבדיקה. לכל מקלט סטטוס פשוט: יבש, לח, נוזל או מוצף.
  3. סדר עדיפויות. לפי חומרת המצב ולפי השימוש: מקלטים בבתי ספר ובגני ילדים, ומקלטים ציבוריים באזורים שבהם יש מחסור במיגון, קודמים.
  4. אבחון ומפרט. יועץ איטום בודק את המקלטים שבראש הרשימה, ומכין מפרט וכתב כמויות לתיקון. כך אפשר להשוות בין הצעות של קבלנים על בסיס אחיד.
  5. ביצוע עם פיקוח. ביקורים באתר בשלבים שבהם האיטום נסגר, לפני שמחזירים את הפיתוח או את הגמר.
  6. תחזוקה. ביקורת תקופתית, כולל סיור אחרי הגשם הראשון של העונה, ניקוי נקזים וקולטנים, בדיקת ההשקיה מעל המקלט, ותיעוד מסודר.

רשות שמתכננת גם שיפוץ של מבני ציבור יכולה לשלב את המקלטים באותה הזמנת עבודה. על מה לכלול בהזמנה כזו כתבנו במדריך ייעוץ איטום למבני ציבור ומוסדות חינוך.

מקלט או מרחב מוגן תת-קרקעי במבנה חדש: מה לתאם בתכנון

הדרך הזולה ביותר למנוע רטיבות במקלט היא לתכנן אותו נכון מההתחלה. הדרישות ההנדסיות של המקלט נקבעות על ידי פיקוד העורף. תפקיד יועץ האיטום הוא לתכנן את פרטי האיטום סביב מה שהדרישות האלה מחייבות: דלתות, פתחי אוורור וסינון, פיר יציאת החירום וחדירות הצנרת. כל אחד מהם הוא חדירה במעטפת שצריכה פרט איטום משלה, ואת התיאום הזה צריך לעשות לפני היציקה ולא אחריה.

כשהמקלט נמצא בקומת מרתף מתחת למפלס מי התהום, התכנון שלו הוא חלק מהתכנון של המרתף כולו. על כך כתבנו בעמוד תכנון איטום למבנים תת-קרקעיים ובמדריך הגנה ממי תהום במבנים תת-קרקעיים. אותו עיקרון חל גם במבנים ציבוריים גדולים מתחת לקרקע, כמו תחנות הקו האדום בתל אביב, שליווינו בתחום האיטום.

שאלות נפוצות

מי אחראי לתחזוקה של מקלט ציבורי, ומי למקלט בבניין משותף?

לפי דוח מבקר המדינה, את המקלטים הציבוריים מתחזקת הרשות המקומית, ופיקוד העורף מפקח עליה. את המקלט המשותף בבניין מגורים מתחזקים הדיירים, והרשות אמורה לבצע בו ביקורות ולאכוף. בכל מקרה כדאי לבדוק מול הרשות מה חל על המקלט הספציפי.

האם רטיבות במקלט היא תמיד בעיית איטום?

לא. היא יכולה להגיע גם מדליפה בצנרת או מעיבוי של לחות במקלט סגור. רשימת הבדיקה שבמדריך עוזרת להבחין ביניהם: מתי מופיעים המים, איפה בדיוק, ומה יש מעל המקלט.

אפשר לאטום מקלט מבפנים?

לפעמים כן, בעיקר כשאין גישה מבחוץ. זה דורש הכנת שטח, טיפול בסדקים ובחדירות, ומערכת שמתאימה ללחץ מים מהצד הנגדי. ההחלטה צריכה לבוא אחרי אבחון של מקור המים, ובהרבה מקרים הפתרון משלב תיקון מבחוץ ומבפנים.

מה מקבלים מיועץ איטום בבדיקה של מקלט?

אבחון של מקור המים, המלצה על שיטת התיקון, מפרט וכתב כמויות שאפשר לצאת איתם למכרז, ופיקוח עליון בזמן הביצוע. ברשות עם הרבה מקלטים, אפשר להתחיל בסקר שקובע סדר עדיפויות.

צריך לבדוק מקלט שנראה יבש?

כן. ההנחיות שמבקר המדינה מצטט קובעות ביקורת תקופתית לרוב רכיבי המקלט. מבחינת איטום, הסיור החשוב ביותר הוא אחרי הגשם הראשון של העונה, ואחרי כל שינוי בפיתוח שמעל המקלט.

מה לבדוק במקלט של מבנה חדש לפני קבלת המבנה?

את תוכניות האיטום ואת פרטי החדירות כפי שבוצעו, את התיעוד של הפיקוח העליון, ואת מצב המקלט אחרי הגשם הראשון. כשל שמתגלה בשנה הראשונה קל יותר לטפל בו כשיש תיעוד מסודר של מה שבוצע.

יש לכם מקלטים עם רטיבות או הצפה?

שלחו לנו את רשימת המקלטים, תמונות ותיאור קצר של מה שמצאתם בסיור, ונחזור אליכם עם התייחסות ראשונית והצעה לסדר הבדיקה. אפשר לפנות דרך עמוד יצירת הקשר, בטלפון 073-3735090 או במייל office@zvital.co.il.

על התוכן המקצועי באתר: המאמרים באתר נכתבים ומתפרסמים על ידי צבי טל ושות' – ייעוץ, תכנון ופתרונות איטום, והתוכן המקצועי באחריות צבי טל, יו"ר המשרד וממקימי ענף האיטום בישראל. לעמוד הצוות

מאמרים נוספים:

שלחו לנו הודעה

שתפו ברשת: