מיגון גזי קרקע במבנים: מה יזם ומתכנן צריכים לדעת לפני היציקה

מיגון גזי קרקע הוא שילוב של שתי שכבות הגנה שפועלות יחד: איטום רציף שחוסם את מעבר הגזים מהקרקע אל המבנה, ואוורור שמפנה אותם מתחת לרצפה אל מעל הגג. בפרויקט שבו סקר גזי קרקע מצא חריגות, ההנחיות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה קובעות שאיטום בלי אוורור אינו פתרון מאושר. את המערכת צריך לתכנן לפני יציקת הרפסודה ולשלב אותה בתוכניות הקונסטרוקציה, האינסטלציה ומיזוג האוויר. במדריך הזה נסביר מתי נדרש מיגון, ממה מורכבת מערכת תקינה, היכן היא נכשלת בשטח, ומה יזם או מנהל פרויקט צריכים לבדוק לפני שהעבודה מתחילה.

מה ההבדל בין גזי קרקע לגז ראדון?

שני המונחים מופיעים לעיתים קרובות יחד, אבל מדובר בשתי תופעות שונות, עם מקורות שונים והנחיות נפרדות:

	גזי קרקע (VOCs)	גז ראדון
מקור	זיהום קרקע ממקור אנושי: דלקים, ממסים ותרכובות אורגניות נדיפות מפעילות קודמת באתר	גז רדיואקטיבי טבעי שנוצר מדעיכת רדיום בקרקע ובחומרי בנייה
איפה זה רלוונטי	אתרים עם היסטוריה של תחנות דלק, מוסכים, תעשייה או מטמנות, ובסביבתם	חללים במגע עם הקרקע, בעיקר בקומות הקרקע, ובאזורים מועדים לראדון
איך מאבחנים	סקר גזי קרקע לפי הנחיות המשרד להגנת הסביבה, ודיגום אוויר תוך-מבני	בדיקת ריכוז ראדון במבנה לפי הנחיית המשרד להגנת הסביבה
עיקר הפתרון	יריעת חסם גזים רציפה ואוורור תת-רצפתי, לפי תוכנית מיגון מאושרת	איטום רצפה וחדירות, ואוורור של חללים תת-קרקעיים

מתי פרויקט נדרש למיגון גזי קרקע?

הצורך במיגון נקבע לפי ממצאי סקר גזי קרקע, ולא לפי תחושה. כשבאתר או בסמוך לו הייתה פעילות שכללה חומרים נדיפים, נדרש סקר שבוחן את הפוטנציאל לחדירת גזים למבנה. אם הריכוזים בתחום המבנה המתוכנן עוברים את ערכי הסף, נדרשת תוכנית מיגון. המסמכים המרכזיים שמפרסם המשרד להגנת הסביבה בנושא הם:

• "הנחיות מקצועיות למיגון מבנים בפני חדירת גזי קרקע", המסמך שמגדיר את עקרונות התכנון, דרישות היריעה, פרטי הביצוע והניטור.
• הנחיות לביצוע סקרי גזי קרקע בשיטות דיגום אקטיביות ופסיביות.
• "הנחיות מקצועיות לדיגום אוויר תוך מבני לבחינת חדירת גזי קרקע למבנה".
• הבהרה בעניין עדכון ערכי סף לגזי קרקע במבנים הכוללים מרתפי חניה (2021).

ההנחיות מאפשרות במקרים מסוימים לבקש פטור ממיגון, למשל כשהחללים המאוכלסים מוגבהים מעל הקרקע (קומת עמודים), או כשקומת הקרקע פתוחה ומאווררת היטב. הפטור טעון אישור של המשרד, וגם כשהוא ניתן, תשתיות שבמגע עם הקרקע כמו בורות מעליות, שוחות וקווי ביוב עדיין דורשות טיפול. לכן כדאי לבחון את שאלת המיגון כבר בשלב התכנון המוקדם, יחד עם האדריכל ויועץ הקרקע, ולא אחרי קבלת ההיתר.

ממה מורכבת מערכת מיגון במבנה חדש?

העיקרון שקובעות ההנחיות פשוט: מיגון כולל גם איטום וגם אוורור. בפועל, במבנה חדש עם מרתפים, המערכת בנויה בדרך כלל משלושה רכיבים.

1. שכבת אוורור תת-רצפתית

במבנים חדשים משתמשים לרוב באוורור פסיבי מתחת לרצפה (SSV). צנרת מחוררת מונחת בשכבת חצץ מתחת לרפסודה, אוספת את הגזים ומובילה אותם בצינור אנכי אל מעל הגג. בקצה הצינור מותקן כובע עם רשת, ובמערכת משאירים הכנה להפעלה אקטיבית: הסתעפות סגורה לחיבור מפוח בעתיד, נקודת חשמל מוגנת ליד הצינור ומקום על הגג למסנן פחם. ההכנות האלה זולות בשלב הבנייה ויקרות מאוד אחריו.

2. יריעת חסם גזים רציפה

מעל שכבת האוורור ובקירות התת-קרקעיים נפרשת יריעה שתפקידה לחסום מעבר גזים, לא רק מים. ההנחיות מתייחסות ליריעת HDPE מרותכת כדוגמה, ודורשות שתכונות היריעה יוכחו בבדיקות מעבדה מוסמכת: מקדם דיפוזיה של גזים, עמידות כימית לתרכובות כמו בנזן ו-TCE, ועמידות מכנית. כאן נמצא הבדל מהותי בין איטום רגיל נגד מים לבין חסם גזים. יריעה שמתאימה למי תהום לא בהכרח עומדת בדרישות של מיגון גזים.

3. אוורור מכני של מרתפי חניה

בחניונים ובחללים תת-קרקעיים ההנחיות קובעות דרישות לאוורור מכני, עם הכנה להגדלת קצב האוורור בעתיד. התכנון נעשה בתיאום עם מהנדס מיזוג האוויר. כשהאוורור הוא אמצעי המיגון היחיד, למשל במבנה קיים שבו אי אפשר להוסיף איטום, ההנחיות דורשות שיפעל ברציפות בשעות השימוש ולא רק לפי גלאי חד-תחמוצת הפחמן.

במבנים קיימים, כשאי אפשר להוסיף יריעה מתחת לרצפה, משתמשים בדרך כלל בהורדת לחץ אקטיבית מתחת לרצפה (SSD), אחרי בדיקה אבחונית שמוכיחה שהשיטה מתאימה למבנה.

איפה מערכות מיגון נכשלות בשטח?

רוב הכשלים לא נובעים מבחירת חומר שגויה, אלא מפרטים שלא נפתרו בתכנון או נפגעו בביצוע. אלה הנקודות שכדאי לתת עליהן את הדעת כבר בשלב המפרט:

• חדירות צנרת וכבלים. כל צינור או שרוול שעובר דרך הרפסודה או הקירות הוא נקודת חדירה פוטנציאלית. ההנחיות מחייבות איטום מלא של כל חדירה משני הצדדים, כולל יציאות של שרוולי חשמל ותקשורת בארונות.
• בורות מעליות ובורות שאיבה. אלה נקודות שנמצאות במגע ישיר עם הקרקע, ולעיתים קרובות נשכחות בפרטי הביצוע. גם הן צריכות להיות מכוסות ביריעה, ומכסים של בורות שאיבה צריכים להיות אטומים לגזים.
• חיבור בין יריעה אופקית לאנכית. מפגש הרפסודה עם קיר הדיפון הוא מקום שבו הרציפות נשברת בקלות, במיוחד כשהשלבים מבוצעים בזמנים שונים ועל ידי צוותים שונים.
• פגיעה ביריעה בזמן עבודות הברזל. יריעה שעברה בדיקת ריתוך תקינה יכולה להינקב יום אחר כך. שכבת הגנה מבטון רזה מעל היריעה, ובדיקה חזותית לפני היציקה, הן חלק מהפתרון.
• שינויים מאוחרים בתוואי צינור האוורור. שינוי של תוכניות האינסטלציה או המיזוג יכול להזיז או לבטל את הצינור האנכי. צריך לסמן אותו בתוכניות כרכיב בטיחותי ולא כפריט גמיש.

בקרת איכות ותיעוד: מה צריך להיות בתיק

מערכת מיגון היא לא רק עניין טכני, היא גם עניין של מסמכים. ההנחיות דורשות בדיקות ריתוך ליריעה (בדיקת לחץ אוויר ובדיקות קילוף), בדיקות לפי סוג המערכת, ותיעוד מלא: דוח איכות של היריעה, דוח התקנה ודוח סיום. אחרי האכלוס נדרש דיגום אוויר תוך-מבני ראשון בתוך שנה מההתקנה, ובהמשך לפי תוכנית הניטור. ההנחיות גם ממליצות לשלב יועץ איטום בעל מומחיות במיגון גזים, שיאשר בכתב שהתכנון והביצוע תואמים את הדרישות. בעל המבנה נדרש לשמור את תוכנית המיגון ואת כל דוחות ההתקנה והניטור.

ומה לגבי ראדון?

ראדון הוא גז טבעי, חסר צבע וריח, שחודר בעיקר לחללים שבמגע עם הקרקע ונפלט גם מחומרי בנייה. הנחיית המשרד להגנת הסביבה לבדיקת ריכוז ראדון במבנים מגדירה את שיטות הבדיקה, בדיקה קצרת טווח של כמה ימים בתנאים סגורים או בדיקה ארוכת טווח של כמה חודשים, ואת ערכי הפעולה: 200 בקרל למ"ק במבני מגורים וחינוך ו-500 בקרל למ"ק במקומות עבודה. מבחינת התכנון, הכלים חופפים במידה רבה למיגון גזי קרקע: רצפה רציפה ואטומה, טיפול בכל החדירות ואוורור נכון של החללים התת-קרקעיים. בפרויקט שבו נדרשים גם מיגון גזי קרקע וגם התייחסות לראדון, נכון לתכנן מערכת אחת שעונה על שתי הדרישות.

רשימת בדיקה ליזם ולמנהל הפרויקט, לפני היציקה

1. האם בוצע סקר גזי קרקע, והאם ממצאיו הועברו ליועץ האיטום ולא רק ליועץ הסביבה?
2. האם תוכנית המיגון כוללת גם איטום וגם אוורור, וקיבלה את האישורים הנדרשים?
3. האם היריעה שנבחרה מגובה בבדיקות מעבדה מוסמכת לחסימת גזים, ולא רק לאטימות למים?
4. האם כל החדירות, בורות המעליות ובורות השאיבה מופיעים בפרטי הביצוע?
5. האם צינור האוורור, נקודת החשמל וההכנה למפוח מסומנים בתוכניות האינסטלציה, החשמל והגג?
6. האם הוגדרו בדיקות ריתוך, שכבת הגנה ובדיקה חזותית לפני כל יציקה?
7. מי אחראי לתיעוד ולאישור בכתב שהביצוע תואם את התכנון?

איך יועץ איטום משתלב בתהליך

מיגון גזי קרקע נמצא בנקודת המפגש בין איטום, קונסטרוקציה, אינסטלציה ומיזוג אוויר. התפקיד של יועץ האיטום הוא לחבר בין הדיסציפלינות ולוודא שהמערכת רציפה מהתכנון ועד הדוח האחרון. בצבי טל ושות' העבודה כוללת בדיקה של סקר הקרקע והתוכניות, הגדרת תפיסת המיגון, מפרט ופרטי ביצוע, כתב כמויות ופיקוח עליון באתר. החברה מוכרת על ידי המשרד להגנת הסביבה כמומחית מובילה להגנה מגזי קרקע וגז ראדון. כשמדובר במרתפים עמוקים או במי תהום, מיגון הגזים משתלב בתכנון האיטום הכולל של המבנה. על כך אפשר לקרוא בעמוד תכנון איטום למבנים תת-קרקעיים. על שירותי הייעוץ באופן כללי תוכלו לקרוא בעמוד יועץ איטום לפרויקטי בנייה, ודוגמה לפרויקט תת-קרקעי מורכב מתיק העבודות שלנו היא תחנות הקו האדום בתל אביב.

בסרטון: צבי טל על מיגון גזי קרקע

שני סרטונים קצרים מהערוץ שלנו ביוטיוב: מתי נדרש מיגון ולמה מתחילים מבדיקות הקרקע, ואיך נראה התהליך מול האדריכל ואיכות הסביבה עד האישור הסופי.

שאלות נפוצות

האם איטום רגיל נגד מים מספיק גם נגד גזי קרקע?

לא בהכרח. יריעה נגד מים נבחנת לפי אטימות למים, ואילו חסם גזים צריך לעמוד בדרישות של דיפוזיית גזים ועמידות כימית. בנוסף, לפי ההנחיות, איטום בלי אוורור אינו פתרון מאושר.

מתי צריך לשלב את יועץ האיטום בנושא גזי קרקע?

מיד כשמתקבלות תוצאות סקר גזי הקרקע, ולפני השלמת תוכניות המרתף. שינויים בשלב הזה כמעט לא עולים כסף. אחרי יציקת הרפסודה, כל תיקון הופך מורכב ויקר.

האם אפשר לקבל פטור ממיגון?

ההנחיות מאפשרות לבחון פטור במקרים מסוימים, למשל כשהחללים המאוכלסים מוגבהים מעל הקרקע או כשקומת הקרקע פתוחה ומאווררת. הפטור טעון אישור של המשרד להגנת הסביבה, ותשתיות שבמגע עם הקרקע עדיין דורשות טיפול.

מה ההבדל בין אוורור פסיבי לאקטיבי?

באוורור פסיבי הגזים נאספים מתחת לרצפה ומתפנים דרך צינור אל מעל הגג בלי מפוח. באוורור אקטיבי מפוח יוצר תת-לחץ מתחת לרצפה. במבנה חדש מתכננים בדרך כלל מערכת פסיבית עם הכנה מלאה להפעלה אקטיבית אם הניטור יחייב זאת.

האם גז ראדון מחייב מערכת נפרדת?

לא תמיד. רצפה רציפה ואטומה, טיפול בחדירות ואוורור של חללים תת-קרקעיים משרתים את שתי המטרות. כשנדרשת התייחסות לשני הנושאים, נכון לתכנן מערכת אחת שעונה על שתי הדרישות.

מי קובע אם פרויקט חייב במיגון גזי קרקע?

הדרישה מגיעה בדרך כלל מהליך התכנון והרישוי, על בסיס סקר גזי קרקע והתייחסות המשרד להגנת הסביבה. יועץ האיטום לא קובע אם נדרש מיגון. הוא מתכנן את מערכת המיגון כך שתעמוד בדרישות שנקבעו.

אילו מסמכים צריך כדי להתחיל לתכנן מיגון גזי קרקע?

סקר גזי הקרקע, דוח הקרקע, הדרישות שהתקבלו מהגורם המאשר, ותוכניות המרתף והרצפה התחתונה. עם המסמכים האלה אפשר לגבש תפיסת מיגון ראשונית ולשלב אותה בתוכניות הקונסטרוקציה והאינסטלציה.

רוצים שנבדוק את הפרויקט שלכם?

שלחו לנו את סקר גזי הקרקע, דוח הקרקע ותוכניות המרתף, ונחזור אליכם עם התייחסות ראשונית לתפיסת המיגון והאיטום. אפשר לפנות דרך עמוד יצירת הקשר, בטלפון 073-3735090 או במייל office@zvital.co.il.